מערת נחל מכמש ומצוקי בוצץ וסנה

נוף המצוקים משתלב היטב עם נופם של הרי יהודה. עולם החי מגוון, ההיסטוריה מדהימה וצמחיית החבל הים-תיכוני משתרגת עם הצמחייה המדברית אך הפסטורליה לא תחזיק מעמד אם המתקן לטיהור שפכים במעלה נחל מכמש ימשיך לזהם את האזור.

נחל מכמש הינו יובלו הגדול ביותר של נחל פרת (ואדי קלט) שבצפון מדבר יהודה ומהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של עם ישראל – "ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עימם יושבים בגבע בנימין; ופלשתים חנו במכמש… ויהי היום, ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נושא כליו, לכה ונעברה אל מצב פלשתים… ובין המעברות, אשר ביקש יונתן לעבור על מצב פלשתים – שן-הסלע מהעבר מזה, ושן-הסלע מהעבר מזה; ושם האחד בוצץ, ושם האחד סנה" (שמואל א', פרקים י"ג, י"ד).

יונתן, בנו של שאול המלך ונערו הכניעו את חיילי הפלישתים בכך שבחרו לנוע בין קירות סלע אדירים וקשים למעבר ותקפו בחשכת ליל.

בעת מלחמת העולם הראשונה, 3,000 שנה מאוחר יותר, תכנן הצבא הבריטי לכבוש את יריחו ולהדוף את הטורקים מהארץ. הבריטים חנו בכפר הקטן ג'בע והטורקים – בכפר מוחמס. מפקד הבריגדה הבריטית, קולונל אוליבר ספולדינג, תכנן מתקפה חזיתית בשילוב ארטילריה ומכונות ירי.

בלילה שלפני המתקפה תכנן ספולדינג במדויק את הקרב הצפוי. השמות הללו, מוחמס וג'בע, צלצלו לו כמוכרים. הוא פתח את התנ"ך ולאור הנר קרא על מלחמת יונתן והחליט לשנות את התכנון. במקום לשלוח את כל הבריגדה, שלח פלוגת סיור בלבד, שבדיוק כמו יונתן ונערו בספר שמואל, טיפסו בנחל והפתיעו את הטורקים בעודם ישנים. נחל מכמש והמשכו, נחל פרת, מהווים פנינה טבעית והיסטורית חשובה. (רועי סימון – בית ספר שדה עופרה)

מערת הגיא  שמשה כמערת מפלט לנמלטים מתקופות שונות ונמצאת במצוק הדרומי של נחל מכמש.  ככל הנראה גם בסיפור המקראי על קרב פלישתים שאול ויהונתן בו מסופר כי לאחר הכות את הנציב הפלישתי בגבע עלו הפלישתים לעבר האזור, והיהודים נמלטו למערות באזור (ואפילו עד עבר הירדן) המרד הגדול בתקופת החשמונאים, ואף לנמלטי מרד בר כוכבא, ובשנת 1997 מצא הפרופסור חנן אשל במערה שלושה מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא, אלו מוכיחים את שימושה כמערת מפלט גם בתקופה זו. המערה שמשה גם בתקופת הנזירות במדבר יהודה לנזירים שהתבודדו ופעלו באזור.

בכניסה לקניון נמצאים להם שני מצוקים מרשימים משני עברי הנחל. על פי הסיפור התנכי בספר שמואל ב', ישנו סיפור על מלחמת יונתן ונושא כליו בפלישתים שישבו במצד הסמוך והסיפור מכיל את שמותיהם של המצוקים הנ"ל שהם אתר בולט כפתח של הקניון. למצוק הצפוני קוראים "בוצץ" (יש מקומיים זקנים בכפר מוכמס המספרים כי למצוק זה קראו אצלם "אל-בוצ'ה") מקור השם על פי אחד המקורות- בוצץ היינו זורח. בפועל, שהשמש עולה היא מעירה על מחשופו והוא מנצנץ. שם המצוק הדרומי הוא "סנה" יש אומרים הוא מקור השם הערבי של הוואדי "ואדי סוויניט"

סוג המערה:
ציוד מיוחד: אין
הערות ואזהרות:
לשלב בטיול בסביבה עם: