שלמה המלך הרחיב את ירושלים לבירת האימפריה, אך לעיר לא הספיק מעיין הגיחון לכל תושביה החדשים. שלמה והמלכים אחריו, מחזקיהו ועד הורדוס, בנו אמות ובריכות מים לספק את צרכי העיר הגדלה. צפון הר חברון נבחר על ידי מתכנני מערכת המים באותה התקופה כי אזור זה גבוה יותר מירושלים והר הבית ומעיינות האזור שופעות מים כל השנה.
אמת הביאר, בריכות שלמה והאמה התחתונה פעלו בהפסקות מימי בית שני ועד מלחמת ששת הימים. עם השנים עברה המערכת שיפוצים ושכלולים עד שבמאה ה- 17 ניסו הטורקים להכניס צינור חרס לאמה התחתונה, הצינור נסתם והאמה הושבתה. בראשית המאה העשרים שוקמו קטעים במערכת. לאחר מבצע שיקום יסודי, הפעילו הבריטים את האמות בשנים 1921-1927. מימי הערוב הוזרמו בצינורות לצומת גוש עציון ונאגרו בשתי בריכות ומשם הובלו באמצעות צינורות לבריכות שלמה. אמת הביאר שופצה ושוקמה, נבנה סכר אגירה גדול באזורה והאמה פעלה כסדרה עד מלחמת ששת הימים. עם איחודה של ירושלים הושבת המפעל עקב קשיים בטיהור המים.
האמה הוכשרה לתיירות וניתן לעשות סיורים בתוך ניקבות האמה בשני מסלולים:
- הליכה במנהרה באורך של כ- 40 מ' לכיוון המעיין התת-קרקעי, עין האמה (גובה זרימת המים – 30 ס"מ) חזרה באותה הדרך.
- הליכה במנהרת המים – חלק ממנהרת המים שהובילה את המים עד בריכות שלמה. ההליכה במנהרה היא לאורך של כ- 135 מ', (גובה זרימת המים כ-60-80 ס"מ), היציאה מתוך המנהרה בסולם מתוך פיר וחזרה רגלית של כ- 3 דק' הליכה לנקודת היציאה.
טיול מומלץ לימי הקיץ החמים !
סוג המערה: |
ציוד מיוחד: אין |
הערות ואזהרות: |
לשלב בטיול בסביבה עם: |