מגוון הסלעים שבהר מירון וכמות המשקעים הגבוהה שיורדת באזור גורמת לעיצוב סלעי הגיר ומפתחת נוף של טרשים, מערות קרסטיות, בורות קרסטיים ובולענים. אלה האחרונים מכונים בפי תושביו הדרוזים של הר מירון בשם הוטה. בבית ג'אן סיפרו פעם על משלחת גובי מס שנשלחה לגבות מסים מתושביו הסרבנים והגאים של היישוב ההררי הגבוה. תושבי הכפר ניהלו מלחמת חורמה במוכסים, תפסו אותם וזרקו אותם אל מעמקי הבולען. המוכסים בנפילתם צרחו כל הדרך למטה הווווווו עד לחבטה הסופית ומאז נקראים בולענים אלו "הוטה" בפי המקומיים.
אגדה נוספת מספרת על רועה שחלילו צנח אל מעמקי הבולען, והוא נמצא לאחר 40 יום במעיין הכפר פקיעין הנמצא בירכתי ההר. בסיפור זה יש רמז לקשר הידרולוגי הקיים בין הבולענים המצויים ברחבי ההר לבין המעיינות הנמצאים בשולי ההר (מעיינות כזיב ומעיינות נחל עמוד).
בהר מירון נתגלו כמה וכמה הוטות כאלו, בינהם ידועים במיוחד הוטת ג'רמק (על שם כפר נטוש קרוב) בעומק 157 מטר והוטה 6 המגיעה ל 130 מטר במספר מדרגות, מחילות צדדיות ואולמות נטיפים בגבהים שונים. החברה להגנת הטבע הציבה סוגרים על הוטות הר מירון על מנת להגן על אוכלוסית העטלפים השוכנת בהם.
סוג המערה: הוטה – בולענים קארסטים עמוקים |
ציוד מיוחד: ציוד גלישה וטיפוס |
הערות ואזהרות: חובה השגת אישור כניסה מהחברה להגנת הטבע |
לשלב בטיול בסביבה עם: שביל האדמוניות בהר מירון, פקיעין, פארק הסלעים בכיסרא |