עיר דוד הלא היא ירושלים, ביתם של מלכים ונביאים ומקום כתיבתם של רוב פרקי התנ"ך, מציעה טיול מים רטוב וקריר מתחת לחומות ביום חם ולוהט. במהלך הטיול במקום תוכלו לגלות את ניקבת חזקיהו, להשתתף בבניית ירושלים לצד מלכי ישראל במיצג תלת מימדי ולראות את ארמונו האבוד של דוד המלך בחפירות ארכיאולוגיות.
(התמונה מאת צלמת הטבע הנהדרת אפרת נקש)
לפני הירידה למנהרה התת קרקעית כדאי לקפל את המכנסיים, להפשיל שרוולים ולהכין פנסים. הניקבה אליה מומלץ להיכנס אינה הניקבה המקורית שחפר המלך דוד וגם לא מפעל המים העילי שהקים בנו שלמה. ניקבה זו היא אותה ניקבה שחפר המלך חזקיהו 400 שנה לאחר מכן, מתוך ידיעה שלא יעבור זמן רב עד שירושלים תהיה במצור ומי שתייה יחסרו לתושביה.
תחילה היו אלה היבוסים שחפרו ניקבת מים מבין חומות העיר אל מעיין הגיחון כדי לשאוב מים בעת מצור, אך ברשלנותם לא טרחו להציב שמירה עליה. דוד המלך ניצל פרצה זו ושלח את לוחמיו במעלה ה"צינור" (הניקבה בלשון התנ"ך). באישון לילה התגנבו לוחמי דוד, הרגו את השומרים ופרצו את חומות העיר. ("וילכד דויד את מצדת ציון היא עיר דויד: ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור …" שמואל ב' פרק ה, פסוק ז-ח:).
שלמה המלך הרחיב את הבירה ירושלים, הקים את בית המקדש ובנה מפעל מים עילי גדול לספק את צרכי העיר. הניקבה המקורית בה השתמש דוד נזנחה ונסתמה עם השנים. 400 שנה לאחר תקופת דוד ושלמה איים סנחריב מלך אשור לעלות על ירושלים ולכבשה. המלך חזקיהו ידע שהאשורים ינתקו מיד את מפעל המים העילי, ועל כן שלח את פועליו לחפור במהירות ניקבה חדשה מתחת לחומות העיר המובילה אל מעיין הגיחון.
על מנת לזרז את החפירה נשלחו שתי קבוצות כורים שחצבו בו זמנית זה לקראת זה וחצבו בבטן ההר בתאורת לפידים. ("והוא, חיזקיהו, סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם מטה מערבה לעיר דוד, ויצלח חזקיהו בכל מעשהו". דברי הימים ב, לב, ל). בסופו של דבר ניצחו האשורים והגלו את עם ישראל. ירושלים חרבה אבל הניקבה שרדה.
כשתיכנסו אל הניקבה, הדליקו את הפנסים ודמיינו שהייתה כאן אבן סלע איתן כשהכורים של צדקיהו הגיעו. בפיתולי המנהרה תוכלו להרגיש את צעדי הכורים המגששים באפלה, חוצבים בסלע מכה אחר מכה עם איזמל ידני, ממש מלאכת מחשבת.
הניקבה צרה מאד ומאחוריכם מזדחל שביל ארוך של מטיילים. לרוב אלו תלמידי בית ספר שובבים שישפריצו מים זה על זה ויעשו קולות שהדיהם יגיעו אל אוזניכם ממעמקי האדמה. מדי פעם תוכלו להרים את ראשיכם למעלה ולראות כי התקרה מעל מגיעה לשמונה מטרים ואז לפתע היא מצטמצמת לגובה של מטר וחצי. כאן לא הצליחו הכורים לחצוב אל מעל לראשיהם.
ביציאה מהניקבה תגיעו אל בריכת השילוח שבמרכזה עמודים שעליהם ניתן לשבת, לנוח ולקרוא את הכתובת שהציבו הכורים כאשר נפגשו משני צדי הניקבה: "תמה הניקבה. וזה היה דבר הניקבה: בעוד החוצבים מניפים את הגרזן איש אל רעהו, ובעוד שלוש אמות להינקב, ויישמע קול איש קורא אל רעהו, כי הייתה זדה (קילוח מים) בצור מימין ומשמאל. וביום הניקבה הכו החוצבים איש לקראת רעהו גרזן על גרזן. וילכו המים מן המוצא אל הברכה במאתיים ואלף אמה, ומאת אמה היה גובה הצור על ראש החוצבים".
בסיום הביקור במקום חשוב להתכונן לעלייה קצרה אך תלולה דרך הסמטאות המובילות אל מרכז המבקרים והחנייה. אפשר לבחור במונית מקומית שתסיע אתכם למעלה או בהליכה רגלית אל הכביש הראשי וניתן גם להמשיך אל רחבת הכותל דרך הרחוב ההרודיאני העתיק שנחשף רק לאחרונה.
סוג המערה: מנהרה תנכ"ית חצובה |
ציוד מיוחד: נעליים להחלפה אחר ההליכה במים |
הערות ואזהרות: גן לאומי הכניסה בתשלום |
לשלב בטיול בסביבה עם: עיר דוד, העיר העתיקה |