מערות חזן

מערות חזן הוא שמה של מערכת מסתור מתקופת מרד בר כוכבא‏, הממוקמת מדרום למושב אמציה. היא מורכבת ממערות קארסטיות, חללים חצובים, מתקנים חקלאיים ובורות מים המקושרים זה לזה במנהרות ומחילות תת-קרקעיות.

אתר המערות התגלה על ידי חברי מושב אמציה ב-1979 בראשות הבן הבכור של המושב, אמציה אבודרהם. הוא הוצע לגן לאומי, אך נכון ל-2013 מעמדו טרם נקבע והוא מגודר, מסוכן לגישה וסגור למבקרים.

שם המקום נגזר מן המלה הערבית ח'זאנה (ארון, אוצר), הוא השם בו כינו את האתר הכפריים הערבים באזור, שנשדד עוד בשלהי העת העתיקה של ידי שודדי עתיקות.

המערכת כוללת 35 חללים תת קרקעיים ומחילות באורך כולל של כ- 220 מ' ושטח כ- 650 מ"ר, והיא אחת המשוכללות ביותר שנתגלו בשפלת יהודה.

בחפירות באתר התגלו שרידי יישוב שהתקיים בהפסקות מאז סוף ימי בית שני ועד לתקופה הערבית הקדומה, לאורך כ- 700 שנה. החללים התת-קרקעיים שימשו את יושבי האתר לאורך כל תקופת קיומו של היישוב, למטרות שונות – מגורים, מסתור, אחסון מוצרים ופעילות תעשייתית.

האלמנטים במערכת כוללים שני בורות פעמון חצובים, שהיו קיימים באתר לפני חציבת המערכת התת-קרקעית ושולבו בה, בית בד, פיר אנכי בעומק 8 מ', ארבעה חדרי אחסון לקנקנים – חדרים שברצפתם חצובות שקערוריות להצבת קנקני אגירה. במרבית החדרים נחצבו 150-145 שקעים עגולים, למעט אחד החדרים בו נחצבו 194 שקעים.

באחד החדרים התגלו בחפירות קנקנים שלמים, כך שניתן להסיק בוודאות שמטרת השקערוריות היתה להציב קנקנים בחדר. ככל הנראה בקנקנים אוחסן שמן, ובהתחשב בנפח קנקן של 15 ליטר, עולה כי במערכת כולה ניתן היה לאחסן כ- 10,500 ליטר נוזלים. תעלות אגירה בין השקעים, איפשרו ניקוז נוזלים מקנקנים שבורים והזרמתם לבורות איגום בנקודה הנמוכה בחדר, ובכך לשמור באופן מקסימאלי על הנוזל היקר.

היקפו המרשים של מפעל האגירה מוציא מכלל אפשרות שהיה זה מפעל פרטי, ויש להניח שהמערכת נחצבה ע"י גורם ציבורי/ממלכתי. ניכר מאמץ להסתיר את חדרי האיחסון.

רשת של מחילות מקשרת בין כל חלקי המערכת. חלק מהמחילות רחבות יחסית ומאפשרות לנוע בהליכה שפופה, ואחרות צרות ומחייבות הליכה על ארבע או זחילה. לאורך המחילות ובחדרים חצובים שקעים לנרות תאורה. רשת זו נבנתה ככל הנראה לאחר שהוקמו חדרי האחסון, ונועדה להתאים את המערכת לצרכי מסתור.

לאחר שלב המסתור, נעזבה המערכת התת-קרקעית והתמלאה בסחף. היישוב באתר התחדש בראשית התקופה הביזנטית, ונפסק בראשית התקופה הערבית הקדומה.

מרבית שרידי היישוב מעל למערכת המערות שייכים לתקופה הביזנטית, והמערכת עברה שינויים והתאמות לאורך השנים – בפרט בראשית התקופה הביזנטית.

באתר בוצעו חפירות שוד נרחבות בטרם החלו החפירות הארכיאולוגיות המסודרות, וכ- 80% מחללי המערכת נחפרו תחילה ע"י שודדי עתיקות – גורם שפגע בעדויות לשלב השיא בקיום המערכת – שלב שהתרחש במאה הראשונה עד מחצית המאה השנייה לספירה הנוצרית, ובו נחצבו חללי האחסון ולאחר מכן הותאם המקום למסתור.

לצד מערכת המסתור נמצאת מערת קולומבריום.

המקום הופעל בעבר ע"י חברי מושב אמציה, ונסגר לביקורים בתחילת שנות ה- 2000

סוג המערה: אולמות חצובים ומערות פעמון עם מנהרות חצובות המחברות בינהם
ציוד מיוחד: אין
הערות ואזהרות: סגור לציבור בינתיים
לשלב בטיול בסביבה עם: גבעות גד במיוחד בתקופת הכלניות, תל עזקה, סכר אדוריים