מערת התאומים

מערת התאומים (בערבית: מע'רת אם אל-תואמין, כלומר 'מערת אם התאומים') היא מערה קארסטית הנמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה בשמורת דולב בהרי ירושלים, כשני קילומטרים ממזרח למושב זנוח באזור העיר בית שמש.

המערה היא מערה קארסטית, שנוצרה בתהליך ארוך של המסת סלע הגיר על ידי מים. תהליך זה הוא שהביא ליצירת הנטיפים והזקיפים הרבים שבמערה. המערה כוללת חלל מרכזי גדול בעומק כעשרים מטרים שבקצהו ברכה קטנה מעשה ידי אדם המתמלאת ממיימי מעיין, ומערות קטנות יותר שמתפצלות מהחלל המרכזי.

במערה חיים ארבעה מיני עטלפים: נשפון דק אוזן והאפלול מצוי ממשפחת הנשפוניים Vespertilionidae, פרסף גמדי ממשפחת הפרספיים Rhinolophidae ועטלף פירות מצוי ממשפחת עטלפי פרי Pteropodinae. המערה כולה מוגדרת כשמורת טבע.

המערה קרויה מערת התאומים בזכות זקיף המזכיר בצורתו אישה עם ילדיה, הנקשר לאגדה אודות אישה עקרה ששתתה מים מהברכה שבעומק המערה, וילדה תאומים.

בעונת החורף, מהראשון בנובמבר ועד ה-31 במרץ, המערה סגורה למטיילים במטרה להגן על אוכלוסיית העטלפים המצויים בתרדמת חורף.

המערה שימשה כמערת מפלט בתקופת מרד בר כוכבא. במערה התגלו שרידי עצמות של המורדים וכלי נשקם, ומטמון מטבעות כסף וזהב, ביניהם עשרות מטבעות בר כוכבא. מטמון זה הוא המטמון מטבעות בר כוכבא הגדול ביותר שהתגלה על ידי ארכאולוגים ולא בידי שודדי עתיקות עד עתה.